052-7703159
למה לא לבחור בטוב ביותר
בקצרה –
כי אי אפשר לדעת מי תהיה הטובה ביותר. אז עדיף להסתפק בקופה שתשיג תשואה גבוהה יותר מרוב האחרות.
ביתר אריכות -
וורן באפט הוא האדם השלישי בעושרו בעולם. את הונו המופלג, עשרות רבות של מילארדי דולרים הוא צבר בעזרת כשרונו הנדיר לבחור מניות. אם יש מישהו בעולם שיודע 'להכות את השוק' בעקביות ובגדול, זה הוא.למרות זאת הוא המליץ לאשתו שלאחר פטירתו תשקיע את כספה בקרן שמחקה את מדד המניות האמריקאי המרכזי s&p 500. שלא תיתן למנהל כספים מוכשר להשקיע את כספה.
היינו מצפים ממנו שימליץ לה איך למצוא את הוורן באפט הבא. מסתבר שאין דרך כזו.
תשואות העבר, כך מצאו אינספור מחקרים, הן כלי עלוב ביותר לבחירת מנהל השקעות. באפט עצמו המשיל את השימוש בתשואות העבר לנהיגה במכונית כאשר המבט של הנהג מופנה אל המראה במקום אל השמשה הקדמית. למרבה הצער השמשה הקדמית מכוסה. אבל עובדה מצערת זו לא תהפוך את המראה לכלי רציונלי יותר לקבלת החלטות.
מה אם כן יכול המשקיע לעשות?
הוא יכול לבחור מנהל השקעות באופן אקראי (מכיוון שאין קשר בין הצלחות בעבר להצלחות בעתיד, בחירה על פי תשואות העבר כמוה כבחירה באופן אקראי) ואז הוא צפוי סטטיסטית לבחור בקופה שתניב תשואה ממוצעת.
אבל אם אנו מבינים שמרבית מנהלי ההשקעות משיגים (בטווח הארוך) תשואה הנמוכה מתשואת המדד, יהיה הגיוני יותר לבחור מנהל השקעות שפשוט מחקה את המדד.
מנהל זה צפוי בטווח הארוך להשיג תשואה גבוהה יותר מהתשואה הממוצעת שהשיגו יתר מנהלי ההשקעות – תשואה אותה היינו משיגים כתוצאה מבחירה אקראית.
למעוניינים להעמיק מומלץ לקרוא את הספק 'הליכת אקראי בוול סטריט' מאת ברטון מלכיאל.
איזה מדד מניות לחקות?
העובדה שאנו חיים במדינה מסוימת, לא הופכת את ההשקעה בבורסה שלה לאטרקטיבית יותר.
לנו כישראלים יש סיבה נוספת שלא להעדיף את הבורסה 'שלנו' – הבורסה הישראלית קטנה מאוד. שלוש חברות תרופות ושני בנקים מהווים (נכון לחודש מאי 2017) כ35% ממדד המניות הגדולות – ת"א 35.
צניחה חדה באחת מהן (כפי שחוותה מניית טבע בשנים האחרונות) תגרום להשקעה שלנו נזק ניכר.
לשם השוואה – במדד המניות העולמי MSCI WORLD AC המשקל המצרפי של 5 החברות הגדולות ביותר (בעולם) הוא פחות מ6%.האמת היא שאין לנו יכולת לזהות מיהי הבורסה שהמדד שלה יהיה הרווחי ביותר.
כיוון שכך, נעדיף לפזר את השקעתנו בין כמה שיותר מדינות.
בכדי להקטין את הסיכון, נעדיף גם שמספר החברות בהן נשקיע יהיה גדול ככל הניתן ושהחברות שמניותיהן תיכללנה במדד תעסוקנה במספר גדול ככל האפשר של ענפים כלכליים. באופן זה נשיג פיזור מירבי של הסיכון.
